גזר דין בתיק ת"פ 51695-01-12

1.      הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 380 בנסיבות סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.      על פי כתב האישום המתוקן, ביום 21/1/12, בשעות הערב, הנאשם ואשתו (להלן: " המתלוננת") שהו בדירתם, עת החל ביניהם ויכוח במהלכו הם צעקו זה על זו, וגידפו זה את זו. במהלך הויכוח, תפסה המתלוננת בבגדיו של הנאשם והנאשם תקף אותה, בכך שאחז בידה הימנית בחוזקה, וכתוצאה מכך נגרמה לה פריקה באצבע ידה הימנית. המתלוננת נזקקה לטיפול רפואי.

3.      על פי טיעוני המאשימה לעונש, אמנם אין המדובר במעשים המצויים ברף העליון של עבירות האלימות במשפחה, והנאשם נטל אחריות על המעשים והודה במסגרת הסדר טיעון, וחסך את הצורך בהבאתם של ילדיו הקטינים לעדות, אולם לחובתו עומד עברו הפלילי שעניינו תקיפות קודמות של בת הזוג, והעובדה שהנאשם הפעיל כוח בלתי סביר שהביל לתוצאה המצערת והחמורה. לפיכך, ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, ומאסר על תנאי ממושך ומרתיע.

4.      על פי טיעוני הנאשם לעונש, התיקון שבוצע בכתב האישום במסגרת הסדר הטיעון, הוביל לכך שהרשעתו של הנאשם אינה בעבירה כה חמורה כפי זו שבה הואשם, וגם עובדות כתב האישום הן מרוככות באופן משמעותי. על פי העובדות, למעשי הנאשם קדמה התנהגות תוקפנית מצד המתלוננת. העובדה שהנאשם הודה במסגרת הסדר הטיעון, וחסך את הבאת ילדיו לעדות צריכה לעמוד לזכותו, ובכך נחסך נזק נפשי נוסף לילדים, ונחסך זמן שיפוטי יקר. המדובר באדם בן 50 שלחובתו הרשעה אחת קודמת בלבד בנסיבות דומות. ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בתקופת המעצר של הנאשם. הנאשם בדבריו בבית המשפט מסר כי האירוע קרה במקרה, לא בכוונה.

5.      הנאשם שלפניי הורשע בעבירה של תקיפת בת זוג, אשר גרמה לה לחבלה פיזית. המדובר בעבירת אלימות חמורה, שאין להקל בה ראש. התופעה של אלימות במשפחה היא תופעה חברתית פסולה, שיש לעקרה מן השורש באמצעות ענישה מרתיעה ומחמירה, למען ידעו בקרב הציבור כי גופן וחייהן של נשים אינם הפקר, ועל מנת להרתיע מביצוע מעשי אלימות חמורים כלפיהן, המובילים לתוצאות הרסניות ולעתים גם קטלניות. הנאשם שלפניי הורשע בעבר בתקיפת בת זוגו ובאיומים, במקרה אחד, כלומר שלהתנהגותו האלימה היבט מתמשך, ועונש מאסר קודם שהוטל עליו לא הרתיעו מלבצע עבירות דומות פעם נוספת. יש לציין כי הנאשם בדבריו אף לא הביע חרטה כלשהי על המעשים.

6.      יחד עם זאת, יש להביא בחשבון את הודאתו של הנאשם במסגרת הסדר טיעון, את ההשלכות השליליות שעשויות להיות למאסר ממושך כלפי משפחתו וילדיו, ואת העובדה שעל פי עובדות כתב האישום המתוקן קדמה למעשי הנאשם התנהגות אלימה מצד המתלוננת כלפי הנאשם (ודוק, אין לראות בדברים אלה משום הצדקה לנקיטת אלימות כלפי המתלוננת).

7.      לאור כל האמור לעיל, לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 

         א.         אני דן את הנאשם ל-24 חודשי מאסר, מתוכם 8 חודשים לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 24/1/12, ואילו היתרה על תנאי, למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור ויורשע על אותה עבירה בה הורשע בתיק זה. 

          ב.         אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות עצמית לפיה ימנע מביצוע כל עבירה פיזית לרבות איום. גובה ההתחייבות בסך 10,000 ש"ח, משך ההתחייבות שנתיים.

במידה והנאשם לא יחתום על התחייבות זו ייאסר למשך 3 חודשים בנוסף לכל מאסר אחר.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י' אייר תשע"ב, 02/05/2012 במעמד הנוכחים.